שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת נורות אינפרא-אדום בחדר האמבטיה יכולה להיות מסוכנת אם לא נוקטים בזהירות. יש ערפל בכל מקום, וטיפות מים נופלות על כל דבר. מכיוון שהלחות מאפשרת מעבר של חשמל, כל פער בחומרי הבידוד יכול לגרום לקצר חשמלי או לתקלות אחרות.
התמודדות עם הלחות
כשהכל רטוב, חומרי הבידוד הרגילים אינם מספיקים. המים יוצרים “גשרים” קטנים על פני החלקים השונים, והחשמל ימצא כל דרך אפשרית לעבור דרכם.
כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרי בידוד מסוג סרמיקה באיכות גבוהה ובמעטפות קוורץ אטומות. המטרה פשוטה: להרחיק את החלקים החשמליים מהמעטפת החיצונית. אנו מוודאים שיש מספיק מרווח – מה שהמקצוענים מכנים “מרחק בידוד” – כך שהחשמל לא יוכל לעבור דרך המשטחים הרטובים ולגרום לקצר.
תיקון הנקודות החלשות
הנקודה המסוכנת ביותר היא תמיד המקום בו החוטים נפגשים עם הנורה.
טרמינלים פתוחים אינם מתאימים לשימוש במקרים כאלה. במקום זאת, אנו משתמשים בחיבורים אטומים עם דירוג IP מתאים. אנו גם משתמשים בחומרים על בסיס סיליקון. זה נשמע מתוחכם, אך בעצם זה אומר שאנו סוגרים את החיבורים כך שאדי המים לא יוכלו לחדור פנימה. אם אתם משתמשים בבסיס R7s או Sk15 רגיל, ודאו שהוא נמצא בתוך מעטפת עמידה בפני לחות.
איזון בין חום למים
יש כאן בעיה: אם סוגרים הכל בצורה אטומה כדי למנוע חדירת מים, החום נשאר בתוך המערכת. אם זה קורה, החוטים הפנימיים עלולים להישרף. זו בעיה של איזון בין שמירה על המערכת מפני מים לבין אפשרות לאוורור.
עצתי? השתמשו בממברנות שמאפשרות אוורור. הן מצוינות, כיוון שהן מונעות חדירת מים אך מאפשרות לאוויר החם לצאת. כך הרכיבים שלכם לא יישרפו.
ואל תחסכו בכבלים – השתמשו בכבלים עמידים בפני חום ולחות. אחרת, המערכת תיפגע כבר לאחר מספר חודשים של שימוש.