למה רוב מחממי האמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים שנוצרים מהמקלחת החמה והטפטופים התדירים, זה בעצם מעין חדר עינויים עבור הרכיבים החשמליים. רוב מחממי האמבטיה פשוט לא נועדו לעמוד בתנאים האלה, ולכן הם נהרסים כל כך מהר.
המאבק נגד האדים
האם שמתם לב שמראה קרה מתכסה בערפל ברגע שנכנסים למקלחת? אותו דבר קורה גם לנורות אינפרא-אדום. כשהזכוכית הקרה נתקלת בקיר של אדים, נוצרת טבעת לחות מיד. אם לא נזהרים, הלחות הזו גורמת ל”שוק תרמי” – במילים אחרות, הזכוכית עלולה להישבר. פתרנו את זה על ידי שימוש בחומרי סגירה מיוחדים סביב קצוות הנורה. כך האדים לא יכולים לחדור לתוך המכשיר, והחיבורים החשמליים נשארים יבשים, גם כשהחדר נהיה חם מאוד.
מניעת חדירת מים
הטפטופים הם הגורם האמיתי להרס המכשיר. טעות אחת יכולה לגרום לקצר חשמלי, או גרוע יותר – לחלודה. אנחנו לא סומכים רק על התקווה; אנחנו משתמשים בחומרי סגירה חזקים כדי למנוע חדירת מים למכשיר. כמו כן, ציפינו את הרפלקטורים כדי שלא יתחמצנו. זה חשוב מאוד: כשהרפלקטור מתחיל להישחק או להתחמצן, הוא כבר לא מסוגל להחזיר את החום אליכם. הנורה נאלצת אפוא לעבוד פי שניים כדי לחמם אתכם, מה שגורם להרס מהיר של החוטים החשמליים. זו מעגל קסמים רע.
החלק הקשה: אפשרות לנשימה
אתם עשויים לחשוב, “פשוט סגרו את כל המכשיר בחומר פלסטי!” אבל יש בעיה: אם סוגרים את המכשיר יותר מדי טוב, החום נשאר בתוכו והמכשיר נהרס. זו בעיה של איזון. השקענו הרבה זמן בניסיון למצוא את המיקום הנכון לפתחי אוורור, כך שהמכשיר יוכל לנשום, אך בו זמנית למנוע חדירת מים. כך ניתן לקבל הגנה, אך הרכיבים האלקטרוניים לא יתחממו יותר מדי. אם תעקבו אחר ההוראות ותיתנו למכשיר מעט מרחב לנשימה, הוא יחזיק מעמד. ייצרנו אותו כך שיוכל לעמוד בתנאים הקיצוניים של חדר האמבטיה.